התגרשם? נפרדתם? ברכותי!
בואו נצא לדרך..
את השינוי שבא עלינו לטובה (כן, כן, גם אם זה לא מרגיש כך כרגע – הוא שינוי לטובה) צריך לעשות, קודם כל, בראש. ככל שנפנים את המצב מהר יותר ונתעשת על עצמינו – כך נוכל להיות מפוקסים במה שחשוב באמת – לנצל את המצב לטובתנו ולצמוח כלכלית.
בפוסט הנוכחי אדבר על הטווח המיידי –
בטווח המיידי אנחנו נרצה לייצב את מצבנו הכלכלי ולוודא שסך ההוצאות נמוך מסך ההכנסות. זהו התנאי הבסיסי לצמיחה. כל עוד ההוצאות גדולות עלינו, אנחנו נמצא את עצמינו במצב של סחרור אשר יביא אותנו להיאלץ ולקחת הלוואות, אשר יכבידו עלינו עוד ועוד.
החל מהיום אנחנו מתנהלים אחרת, ולפני הכל, עלינו להבין את המצב. כמה יש לנו? כמה אחאנו מוציאים כל חודש? כמה ההוצאה באמת חשובה לנו?
בואו נתחיל –
שלב א' – נרכיב את המאזן המשפחתי
עברו על כל ההוצאות שלכם בחודשיים האחרונים ועשו רשימה של הוצאה חודשית מייצגת. היעזרו בתדפיסי האשראי וחשבונות הבנק, פנקסי הצ'קים, חשבונות ה-BIT וה- Paybox שלכם.
כן, מדובר בעבודה! השקיעו את המאמץ! זה ישתלם לכם.
שימון לב כי יש למלא את ההוצאה בפועל עבור כל אחד משני החודשים המלאים שחלפו, כמו גם את החודש הטיפוסי. לא מדובר בממוצע של החודשיים האחרונים, אלא בהוצאה שמייצגת חודש רגיל (טיפוסי) בחייכם. ניתן להשתמש בקובץ המצורף כאן.
לאחר שאספתם את הנתונים ומילאתם את המספרים, עברו לעמודה הבאה ותנו ציון בין 0% ל 100% לכל הוצאה, כאשר ציון 100% יינתן להוצאה שאין ביכולתכם להיפרד ממנה בעוד ציון 0% יינתן להוצאה אשר כלל אין לכם צורך בה.
השקיעו מחשבה והתרכזו בהוצאות עליהן יש לכם שליטה. למשל – אין מה לדרג הוצאות ארנונה בפחות מ 100%, שכן סביר להניח שהן יישארו קבועות לאורך השנה. לעומת זאת, אם יש לכם מנוי לעיתון ואתם יכולים לחיות בלעדיו – תנו לו ציון נמוך יותר.
שימו לב כי אין כאן 'נכון' ו'לא נכון', ושכל תשובה נכונה, כל עוד היא משקפת את תחושותיכם כלפי אותה ההוצאה. בנוסף, קחו בחשבון שאם נתתם ציון נמוך להוצאה מסוימת – זה לא אומר שבהכרח תיאלצו להיפרד ממנה.
שלב ב' – נמפה את כל ההתחיבויות שלנו
מאזן חיובי אינו מספיק אם אני לא יודע בוודאות שהוא יכול "להשתלט" על החובות שלי. אדבר בפוסט נפרד על ההבדל בין חוב טוב לחוב רע, אך בשלב זה אבקש שתתיחסו לכל חוב שהוא.
- הלוואות (מהבנק, מחברת האשראי, מחברת הביטוח, ממקום העבודה וכו)
- משכנתא
- הלוואות שלא כתובות בשום מקום (מאח שלי, מההורים, מחבר טוב)
- תשלומים באשראי
- כרטיסי אשראי מתגלגלים. מדובר באותם כרטיסי אשראי שסגרנו על מחיר קבוע אותו נשלם מדי חודש, ללא קשר לגובה ההוצאה. כאן נדאג להביא את הסכום המצטבר שאנחנו חייבים לחברת האשראי
- חריגת יתר בבנק (אוברדרפט)
- צ'קים שנתנו וטרם נפדו. אין הכוונה לצ'קים חודשיים קבועים, כגון שכר דירה, או ועד בית, אשר יורדים לנו מחשבון הבנק באופן קבוע בשוטף, אלא בצ'קים עם אופי "חד פעמי" כמו מתנה לחתונה, ספה שקנינו ושילמנו בשני צ'קים דחויים וכו.
עבור כל אחד מהחובות, ציינו את מועד סיום (התשלום האחרון), היתרה הנוכחית, הריבית וההחזר החודשי
שלב ג' – נרשום את כל הנכסים והחסכונות שלנו
הנכסים והחסכונות הם אלו שאמורים לעזור לנו לצמוח ולהתעשר. נוודא שאנחנו מעלים על הכתב את הדירות שיש לנו, בין אם דירת מגורים אן להשקעה, את הרכבים שבבעלותנו, קרנות השתלמות, תיקי ניירות ערך, תכניות חיסכון שלנו (וגם של הילדים), יתרות עו"ש / פק"מ חיוביות, קופות גמל להשקעה וכו.
אספתם את כל המידע? העליתם אותו על הכתב? נפלא!
ברכותי!! סיימתם את השלב הראשון בדרך אל העושר – השלב בו אנחנו מבינים את מצבנו הכלכלי.
בפוסט הבא אדבר על הפעולות הבאות שיש לעשות מכאן
